מה זה סקיל (Skill) בקלוד, ואיך הוא חוסך את החזרה על אותן הנחיות?

התמלול נערך מהקלטת הוובינר לקריאוּת — נמחקו חזרות ומילות קישור, והתוכן נשמר.

על קהילת claude2b, קבוצת הוואטסאפ והאתר

שחף: יש את קבוצת הוואטסאפ, שיש בה כבר מעל 200 אנשים — אנחנו באזור ה-210. כולם, בדגש על כולם, או מנהלים בכירים בארגונים או בעלי עסקים בכל הגדלים: מ-one man show ועד מנהלים של חברות עם מאות עובדים. הקבוצה היא מקום מעולה לשתף ולקבל מידע.

אנחנו בסוף קהילה בשם claude2b — קלוד טו ביזנס — שהמטרה שלה לתת ערך אמיתי וללמד בעלי עסקים איך לשלב את קלוד בעבודה היומיומית שלהם. דברים שאחרת צריך לגלות לבד, או לשלם עליהם המון בשביל קורס שלא באמת עושים איתו משהו. אנחנו מספקים את זה בחינם, בוובינרים שבועיים שאנחנו מעבירים בעצמנו או עם אורחים שאנחנו מביאים.

ומעבר לזה יש את האתר שאנחנו מפתחים ומעדכנים כל הזמן. נכון לרגע זה יש בו 262 כאבים — כאבים אמיתיים שיש לעסקים בנישות שונות — ולכל כאב יש כמה פתרונות, בסך הכל 514 פתרונות מאופיינים. מה זה מאופיינים? אם אני עוסק בדיני משפחה, יש לי שם את כל המקומות שבהם הזמן שלי מתבזבז. אני בוחר את הבעיות שמעניינות אותי, ונבנה לי מסלול עם כל הפתרונות — והאתר מדריך אותי מה לעשות בכל שלב.

משתתף: צריך להירשם לאתר איכשהו?

שחף: שום דבר. נכנסים ל-claude2b.com וזהו, הכל פתוח, וזה גם לא הולך לעלות כסף בעתיד. יש גם קישור בתיאור של קבוצת הוואטסאפ.

הסיבה שאנחנו עושים את זה: כל הזמן באים אלינו עם שאלות איך לעבוד עם קלוד בעסק, ובמקום לענות לכל אחד בנפרד בנינו משהו גדול שמתעדכן. אתם תמיד יכולים לדווח על בעיה משלכם שחסרה שם.

הנושא: לעבוד עם ה-AI ככלי עבודה, לא רק לשאול אותו שאלות

שחף: הנושא של השיעור הזה הוא סקילים, אבל בסוף אני מדבר על איך אני עובד עם ה-AI ככלי עבודה. וזה עניין של גישה.

תחשבו על עבודה עם מסמכי וורד ואקסלים: יש פעמים שאני עובד מסודר — מתייג קבצים, שם הכל בתיקיות, חוזר תמיד לאותו קובץ — ויש פעמים שאני פותח כל פעם קובץ חדש ועובד בבלאגן. הבלאגן קורה כי אני עובד בשיטה שהיא לא קבועה ולא אסטרטגית. אותו דבר בדיוק קורה לנו עם ה-AI.

הדגמה: סיכום מיילים מהספאם ומאמר על החדשות הכלכליות

שחף: אני יכול לבוא ולהגיד לקלוד: תעשה לי סיכום של כל המיילים שנמצאים בספאם שהגיעו בשבועיים האחרונים. הוא מתחבר לג׳ימייל שלי, מחפש, ומחזיר סיכום.

עכשיו בואו נעשה עוד דבר: תכתוב לי מאמר על מה שהיה היום בחדשות הכלכליות, בהיקף של דף A4 אחד.

הרעיון פשוט — אני מבקש, הוא מחזיר תשובה. וזה קורה לאורך היום המון פעמים ובכל מיני צורות: תעשה לי מסמך, תסכם לי את המייל, תשכתב את המייל, קח את כל החשבוניות ותסכם. אנחנו מבקשים מה-AI המון דברים, וזה שווה ערך לזה שאני מבקש מעובד שלי בקשה.

AI מול עובד: למה עובד משתפר עם הזמן וה-AI לא

שחף: בעולם האמיתי, כשאני בא לעובד שיש לו הגדרת תפקיד, מטרות ויעדים — הוא אמור להשתפר עם הזמן. אני לא מדבר על העובד הממוצע אלא על העולם המושלם שאנחנו שואפים אליו.

למה הוא משתפר? כי הוא לומד את הדברים שאני מבקש ממנו, לומד מהפידבק שאני נותן, וכתוצאה מזה צובר יכולות ולא חוזר על אותן טעויות. אם הוא כן יחזור עליהן שוב ושוב — כנראה שאפטר אותו. אבל העיקרון הוא שהעובד משתפר, כי הוא צובר יכולות ומקשיב להנחיות.

עד לפני שנה, עם AI זה היה הפוך לגמרי.

הלופ המוכר: מבקשים, מתקנים, מתקנים — ובצ׳אט הבא הכל נמחק

שחף: כמה פעמים קרה לכם שביקשתם משהו מה-AI והייתם צריכים לתקן, ולתקן, עד שהגעתם לתוצאה המושלמת? תיקנתם, הוא תיקן את עצמו, ואז עשה שוב משהו לא טוב. ככה נכנסתם ללופ: מבקשים, מקבלים תוצאה, מתקנים, שוב, ושוב — ואז קורה אחד משניים: או שסוף סוף התוצאה מושלמת, או שהתייאשתם ועזבתם.

הנה זה קורה עכשיו בשידור חי: ביקשתי מאמר, והוא הכין אותו כקובץ PDF. אני לא רוצה קובץ. אני עוצר אותו: “עזוב את המסמך והקובץ, פשוט תכתוב את המאמר כאן בצ׳אט, אני לא רוצה לחכות שיכין קובץ.” זה בדיוק הלופ הקבוע והמעצבן.

וכל התהליך הזה לא נשמר. זה לא כמו העובד שצובר יכולות ומשתפר — זה אחרת לגמרי.

מה זה סקיל: לארוז תהליך שהצליח ליכולת קבועה

שחף: ואז קלוד אמרו: יש כאן בעיה. בחיים האמיתיים זה לא עובד ככה. אנחנו רוצים שה-AI ישרת אותנו, ישתפר, ושלא נצטרך כל פעם לחזור על אותם תהליכים. רובנו עשינו את אותה פעולה עם ה-AI המון פעמים — מסמך, דוח, מייל — וכל פעם נכנסנו ללופ מחדש. אין שום סיבה שה-AI לא ייצר את היכולות שאנחנו שואפים שעובד ייצר.

אז הם המציאו את הדבר הזה שנקרא סקיל (Skill). סקיל, כמו שזה נשמע, זה יכולת. אני עובר תהליך עם ה-AI — נניח ביקשתי מאמר, הוא כתב, ואז אמרתי לו “המאמר לא טוב, אני רוצה שהוא יתחיל בבדיחה” — והוא עשה בדיוק את מה שביקשתי. עכשיו הייתי רוצה שכל פעם שאבקש מאמר, זה יהיה הפורמט, לפי ההנחיות שלי, בלי לחזור על התיקונים.

סקיל זה בעצם לבוא לקלוד ולהגיד: קח את כל התהליך שעברנו יחד, מהרגע שביקשתי ועד התוצר הסופי שאני מגדיר כהצלחה, ותארוז את זה ליכולת — כך שכל פעם שאבקש מאמר, תזכור איך אני אוהב אותו.

שאלה מהקהל: מה ההבדל בין סקיל לפרויקט? (המשל של הספרייה)

משתתפת: סקיל משמר את השיחה שלך איתו ולומד לעבוד לפיה בשיחות הבאות? זה בדומה לפרויקט, לא? מה ההבדל?

שחף: פרויקט זה ארכיון. אני שומר בו היסטוריה של צ׳אטים בצורה מסודרת, לפי קטגוריות ותיקיות, וקלוד יודע לגשת אליו — אבל רק כשאני עובד בתוך הארכיון. אני נכנס לפרויקט ומדבר איתו שם, על בסיס מה שיש בו.

זה כאילו אני צריך ללכת לספרייה עירונית כדי לקרוא ספר. אבל בחיים האמיתיים אני רוצה לקרוא ספר גם כשאני בסופר. אני רוצה את היכולת הזאת לא רק כשאני ניגש לפרויקט, אלא גם בצ׳אט שפתחתי עכשיו סתם ככה: פתאום אני רוצה לעשות מאמר, או להסביר לו איך אני אוהב טבלאות, או איך אני אוהב להתנסח. זה קורה בעבודה השוטפת. לקחת כל פעם את ההיסטוריה ולעבור לפרויקט — אפשר, אבל זה לא יעיל בכלל.

דוגמה: הכנתי מאמר, ועכשיו אני רוצה להפיק ממנו הצעת מחיר ללקוח. יש לי פורמט הצעת מחיר שעבדתי עליו קשה. אני לא הולך להוריד את המאמר, לעבור לפרויקט ולהעלות אותו לשם — אני פשוט מפעיל בצ׳אט הזה את הסקיל של הצעת המחיר, ועל בסיס ההיסטוריה שכאן הוא מכין לי אותה.

סקילים וקונקטורים: איך שני הדברים עובדים ביחד

רותם: בנוסף לכל מה ששחף אמר, יתרון מרכזי של סקיל הוא שהוא הולך יחד עם משהו שלמדנו בשיעורים קודמים — קונקטורים. הסקיל הוא המעבד, והקונקטור מחבר אותך לערוגה שאתה עובד בה. אתה צריך את שניהם. פרויקט זה סביבה מוכרת וארכיונית שבה הכללים מוגדרים ונשמרת היסטוריה; סקיל זה המעבד — כל פעם שאני מגיע לערוגה אני לוקח אותו איתי ויודע בדיוק איך לעבוד.

בונים סקיל בזמן אמת מתוך המאמר שהכנו

שחף: אני עכשיו בצ׳אט שבו הכנתי מאמר. אני רוצה שהעבודה הזאת תישמר: שכל פעם שאבקש מאמר כלכלי, הוא יזכור שאני רוצה אותו בצ׳אט ולא כקובץ — כמו שקודם הוא רצה להכין PDF ואמרתי לו לא — ושיתחיל בבדיחה. זה התוצר הסופי מבחינתי. אגב, זה יכול להיות גם תוצר של יום עבודה שלם.

אז אני פשוט אומר לו בצורה הכי פשוטה: תייצר לי סקיל שכל פעם שאבקש ממך מאמר על שוק ההון, תעשה בדיוק את התוצר הזה. אני לא צריך להתאמץ ולשמור ידנית — אני בא בצ׳אט ואומר לו מה אני רוצה. זה גם היתרון של קלוד.

הוא כאילו מתחכם פה קצת ואומר “אני לא יכול לשמור בשבילך, אני אכין ואתה תשמור” — נתון לפרשנות, ולפעמים לקלוד יש קושי בעברית.

איך נראה קובץ skill.md מבפנים

שחף: מה זה סקיל בפועל? בסוף זה קובץ שנשמר. הנה הוא — קובץ בשם skill.md. השם עצמו לא מעניין; מה שחשוב הוא שזה קובץ טקסט משולב בקוד, שיש בו את כל התהליך שקלוד ניתח, למד וסיכם. אתם רואים: מטרה, שלב אחד, שלב שתיים, שלב שלוש, מה הפלט, מה התוצר הסופי. ככל שהסקיל יותר מורכב, כך נשמרים בו יותר כללים — וקלוד עושה את זה טוב מאוד.

שמירה והפעלה: Save Skill, Run Skill והקיצור ”/”

שחף: יש כאן כפתור Save Skill — אני שומר. עכשיו, אם אפתח צ׳אט חדש לגמרי ואגיד “תכתוב לי מאמר על שוק ההון”, הוא אמור לבדוק אילו סקילים קיימים לו. אתם רואים שרשום Run Skill, ואני רואה בצד את הסקילים שהוא השתמש בהם — הוא באמת הפעיל את הסקיל.

טעות נפוצה: להגדיר במדויק מה מפעיל את הסקיל

שחף: כאן עשיתי לו חיים קלים. בסוף יש לנו הרבה דברים שאנחנו עושים, ואנחנו רוצים שהסקילים יהיו לדברים ספציפיים — ולכן צריך להסביר לקלוד במדויק מה אמור להפעיל כל סקיל.

“תכין הצעת מחיר” — ברור לגמרי איזה סקיל להפעיל. “תכין לי מסמך ללקוח” — נתון לפרשנות. אם לא ניתן הנחיה ברורה, הוא יתחיל לעשות טעויות, ואנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה מלכתחילה.

שאלה מהקהל: CRM בענן בלי API — לעבוד דרך הדפדפן

משתתף: נניח שאני עובד עם מערכת CRM שנמצאת בענן — האם אני יכול לעשות סקיל שיודע לגשת אליה, לקחת נתונים ולשים אותם באקסל?

שחף: ברמת העיקרון כן, אבל צריך דרך עקיפה. יש פרוטוקול שנקרא API, שמערכות צריכות כדי שאפשר יהיה להתממשק אליהן. אם למערכת הזאת אין API, הפתרון הוא לעבוד דרך הדפדפן: יש את התוסף של קלוד לכרום — דיברנו עליו בשיעורים קודמים — ואז לקלוד יש גישה למסך של הדפדפן, והוא יכול לפתוח אותו ולעשות פעולות כמו בן אדם. אפשר לבנות סקיל שאומר לו בדיוק מה לעשות בתוך המערכת הזאת בתוך הכרום.

משתתף: כלומר בלי לעשות חיבור API?

שחף: בלי החיבור. אבל שים לב לנקודה חשובה.

אזהרה: חשיפת מידע לקוחות וחוק הגנת הפרטיות

שחף: אתה בעצם חושף מידע של לקוחות לקלוד — ה-AI קורא את המידע שלך. זה מתנגש עם חוק הגנת הפרטיות, תיקון 13. אני אומר את זה להקלטה כדי שלא יגידו אחר כך שלא אמרנו: עסקים חוטפים קנסות על הדברים האלה, ואני דואג לכם. מומלץ להימנע ופשוט לשים לב.

משתתף: אז לסיכום — כל מה שפועל דרך הכרום, אני לא אצטרך אליו חיבור API והוא יוכל לגשת ולעשות את הדברים?

שחף: נכון. אני ממליץ לחזור לשיעור השני, שמדבר בדיוק על העבודה בגוגל כרום. ואז מה שנעשה: נלמד את קלוד לעבוד בכרום, ואחר כך נגיד לו “יופי, עכשיו תייצר סקיל שכל פעם שאני אגיד לך — תשתמש בו” — והוא כבר ידע לבד מה לעשות, כמו עובד שיש לו את היכולת.

תקשיבו חברים: יש AI מהרגע שהוא נוצר ועד הרגע שיש קלוד וסקילים, ויש AI מהרגע הזה והלאה. זה משהו אחר לגמרי. זה שה-AI הופך סוף סוף לעובד שמייצר יכולות — זה לא פחות מוואו.

שוב סקיל מול פרויקט — הפעם עם דוגמה מהשטח

משתתפת: אני עדיין לא מצליחה להבין את ההבדל בין סקיל לפרויקט. יש לי לקוח קבוע שאני מטפלת לו בניירת: לפני שאני מכניסה אותה לאפליקציה של מנהל החשבונות, אני נותנת לניירת שמות לפי שם הספק, תאריך ומספר החשבונית. לימדתי את זה פעם אחת דרך פרויקט, והוא עושה את זה כל חודש מחדש על כל החשבוניות. אז מה ההבדל?

שחף: תיארת תהליך מדהים — את נכנסת לפרויקט, עושה פעולה, ומקבלת תוצאה לפי מה שלימדת. הבעיה היא שאת כופה על עצמך לקבל את הפעולה הזאת רק בתוך הפרויקט. אני לא רוצה שהשיפור של קלוד יקרה רק שם — אני רוצה שיקרה גם בצ׳אט רגיל שפתחתי סתם. כי אם במקרה שכחתי לעבוד בפרויקט, אני צריך לקחת את כל מה שעשיתי, להעביר לשם, ולהתחיל מחדש.

סקילים זה שאני לוקח את קלוד ומאמן אותו. אחת הדרכים להפעיל סקיל היא פשוט להקליד ”/” — ואז אני רואה את כל הסקילים שיש לי, בתוך הצ׳אט הקיים. יש לי כאן למשל סקיל שמכין הצעת מחיר. אני לא רוצה כל פעם לקחת את מה שעשיתי ולהעביר לפרויקט הלוך ושוב — אני בצ׳אט הזה, מפעיל את הסקיל, ומקבל הצעת מחיר על בסיס מה שנאמר כאן. והוא גם שואל אותי שאלות בהתאם למה שאימנתי אותו.

ניהול סקילים: הורדה, גיבוי, שיתוף והתקנה אצל עובדים

שחף: אם אני הולך בתפריט של קלוד ל-Customize, נפתח תפריט שבתחתיתו אני רואה את כל הסקילים שלי. אני לוחץ על אחד מהם — נניח סקיל שמכין מסמך אפיון — ורואה אותו. אגב, בטקסט הוא נראה יפה, אבל בפועל הוא נשמר בקוד, כי ככה ה-AI מבין אותו טוב יותר.

יש לי אפשרות להוריד אותו. זה קובץ. והסקיל הזה כל כך בעל ערך בשבילי — תחשבו על התהליכים הארוכים שעברתם. הסקילים שלי נכתבו בדם: לקח לי המון זמן לעבוד עליהם ולתקן אותם. מבחינתי כל סקיל הוא נכס בפני עצמו. לכן אני יכול לקחת אותו, לשמור ולגבות — שאם יקרה משהו לחשבון, הסקילים שלי נשמרים. כמו שאתם מגבים מידע בעסק (ואם לא — תתחילו), אין סיבה לא לגבות גם את הסקילים שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ובאותו מסך אני יכול לעשות Add ו-Upload Skill. יש שם גם סקילים מוכנים שקלוד מכין. אבל הכוח האמיתי הוא שאני יכול להוריד סקילים, לשתף אותם עם אנשים, ולקחת סקילים שאנשים נתנו לי ולהעלות אותם — פשוט מעלה את הקובץ וזהו.

משתתפת: זאת אומרת שאם הורדת את הסקיל שלך ואתה רוצה לתת לי אותו, אתה שולח לי את מה שהורדת ואני מעלה אצלי?

שחף: בדיוק. אנחנו בעבודה השוטפת מכינים סקילים לארגונים ומתקינים אותם ככה, כדי שהעסק יוכל לעבוד מהר. זה מאוד עוצמתי. וזה אומר שאם אני מנהל של עובדים, אני יכול לבנות סקיל ופשוט להתקין להם אותו.

אבטחה: הנחיות סמויות בסקילים שמורידים מהאינטרנט

שחף: יש כאן עוד משהו חשוב לדון בו. כשאני מכין סקיל, אני נותן לו הנחיות — וההנחיות האלה יכולות להיות גלויות או סמויות. זו יכולה להיות פעולה לגיטימית, וזו יכולה להיות פעולה של “תיכנס לתוך הסיסטם של המחשב ותעשה שם דברים”. הכל אפשרי, כי יש לו גישה.

יש המון אתרים שמכילים המון סקילים להורדה בחינם. אני מספר לכם את זה לא כדי שתיכנסו ותשתגעו, אלא כדי שתכירו: אני יכול לקחת סקיל של מישהו ולהתקין אותו אצלי. כלומר אני מתקין משהו עם הנחיות שאני לא בהכרח יודע מה יש בהן — כי זה נראה כמו קוד.

נניח שאני רוצה לכתוב קורות חיים, ומוריד סקיל שעושה קורות חיים מאתר שאני לא מכיר. יופי, יש לי סקיל שיודע לכתוב קורות חיים טוב. אבל מה אני באמת יודע על מה ששמו לי בתוכו? אולי יש שם הנחיה זדונית להיכנס לדאטה שבמחשב שלי ולשלוח אותה למישהו בקצה השני של העולם. הכל יכול להיות. לכן צריך זהירות יתרה במה שאתם מתקינים.

משתתפת: אז איך אני יכולה לדעת? אפשר לקחת את הקוד, לשים בקלוד ולשאול מה יש בפנים?

שחף: אפשר, אבל מי שכתב את זה יכול היה גם לחשוב על זה. ראיתי סיפורים על אנשים שלימדו את ה-AI שלהם שגם אם שואלים אותו — הוא לא מגלה מה יש בסקיל. לכן אני בונה את הסקילים שלי בעצמי. צריך להיזהר מאוד בסיפור הזה; יש המון מקרים שקרו לאנשים. זה עולם חדש של אבטחת מידע, וחייבים להיות זהירים.

(הערה של claude2b: התיעוד הרשמי אומר את אותו הדבר — להתקין סקילים ממקורות מהימנים בלבד, ולעבור על התוכן לפני ההפעלה. הסיכונים שמצוינים במפורש הם prompt injection ו-data exfiltration, ובתוכניות Enterprise אפשר להפעיל סריקה אוטומטית של סקילים ופלאגינים. הקישור בתחתית העמוד.)

פלאגינים: כשכמה סקילים עובדים ביחד כצוות אחד

שחף: אם מסתכלים על זה בצורה פשוטה — כל סקיל הוא בסוף כמו עובד. אני אומר לו: אתה עושה פעולה מסוימת, אלה היכולות שלך, ואתה משתפר עם הזמן. זה נחמד, כי יש לי המון עובדים — אבל כל עובד עובד אינדיבידואלית, הוא לא עובד כצוות.

וכאן נכנס הסיפור שנקרא פלאגינים. פלאגין זה לקחת כמה סקילים ולהגיד להם: לכל אחד יש את היכולות שלו, אבל אתם גם צוות. זה שלב אחד מעל.

דוגמה: פלאגין שיווק שלם — brand review, מחקר מתחרים ו-SEO

שחף: הנה פלאגין של שיווק. זה בעצם צוות שיווק שלם, שמורכב מסקיל שעושה סקירת מותג (brand review), סקיל שעושה מחקר מתחרים, סקיל של ביצועי SEO, סקיל שכותב אימיילים ועוד — כל אחד מהם סקיל בפני עצמו. אני נכנס לתוך המרקטינג ורואה את הסקילים, ובתוך כל אחד את התוכן שלו — באנגלית, קצת לא נעים לעין, אבל זה הרעיון.

איך מפעילים? אני בצ׳אט חדש, גולל למטה, ורואה שהתצוגה מחולקת לפלאגינים. אני מפעיל את מה שצריך ומבקש, נניח, מחקר על תוכנה מסוימת. מה שקורה תלוי בבקשה: ככל שהיא מורכבת יותר, הוא יודע להפעיל גם סקילים אחרים לפי הצורך. כלומר אני לוקח את היכולת שבניתי ואומר לו — אתה לא עובד בודד, יש לך צוות שלם, תדע לתקשר איתו ולהפעיל אותו לבד.

זה בא לידי ביטוי חזק במיוחד כשעובדים עם Claude Code, כי שם צריך לעשות המון דברים מורכבים. בדוגמה הפשוטה הזאת הוא כנראה יסתפק בסקיל יחיד; אבל אם אבקש “תבנה לי סדרת פוסטים לשבוע”, יכול להיות שהוא ישתמש בכמה סקילים ויעבוד כמו מחלקת שיווק שלמה. וזה נכון לכל תחום — אם אתם בונים סקילים של אדמיניסטרציה, של הנהלת חשבונות וכן הלאה, ואורזים אותם לפלאגין אחד, יש לכם צוות שעובד בשבילכם.

חיבור ל-iCount ולמערכות עם API, ומה עושים עם קודי אימות

משתתפת: בהקשר של מה שסיפרתי — אם יש לי סקיל ששומר את החשבוניות לפי שמות, אני יכולה ליצור סקיל שיעלה אותן אחת-אחת לאפליקציה, ואז לבנות פלאגין שיתחיל משלב השמירה וימשיך משם?

שחף: כן. אגב, iCount מאוד נוח כי יש לו הרבה API. את יכולה לקחת את התיעוד שלו — לחפש בגוגל את ה-API documentation — להביא את המסמך לקלוד, ולהגיד לו “תייצר לי סקילים שמכינים את המסמכים ש-iCount יודע להפיק”. הוא כבר יודע לקרוא איך המערכת בנויה ברמת התוכנה, ועושה את זה טוב מאוד.

משתתפת: ולמה בכלל צריך חיבור API, אם iCount ממילא פתוח לי בכרום?

שחף: כי יכול להיות מצב שצריך לאמת עם קוד שמגיע במייל או ב-SMS. אם ביקשת “תפעיל סקיל שמכין חשבונית מס”, הוא ייעצר באמצע כי צריך אישור. אם הקוד מגיע למייל — הוא יודע לפתוח את המייל, לקחת את הקוד ולהקיש אותו. אבל אלה בדיוק הדברים שנשברים.

משתתפת: מבינה. אז עדיף לעבוד בכרום או ב-API?

שחף: תמיד עדיף API ישיר, כי זה הכי יציב והכי בטוח. מספיק שמישהו גולל תוך כדי, וזה כבר לא טוב. עבודה בדפדפן היא פתרון — אבל תמיד עדיף אינטגרציה ישירה.

סיכום: הסקילים הם צוות העבודה שאפשר לבנות לבד

שחף: הסקילים הם הדבר שהופך את ה-AI ממכונה שמביאה תשובות לשאלות, לעובד ולצוות עובדים שעובדים איתנו.

ככה אני חושב שצריך לעבוד: אני עושה סשן עם ה-AI — 5 דקות, 20 דקות, שעה, לא משנה. אני לא רוצה לעשות את הסשן הזה עוד פעם. אני לוקח את העבודה שהשקעתי ואת הזמן היקר שנתתי, ועוטף אותו בסקיל — כדי שבפעם הבאה אני רק מפעיל, והפעולה נוצרת לבד. אנחנו כבעלי עסקים, שהזמן שלנו יקר, צריכים כל הזמן לבדוק איך מייעלים אותו: אותו כסף בפחות זמן עבודה, או יותר תפוקה באותו זמן.

הסקילים הם הצוות שאנחנו יכולים לבנות בעצמנו. התפוקה שאני מחזיק היום בעסק לא יכולה להתקיים עם כוח האדם שיש לי בלי הסקילים — אנחנו כל הזמן מפעילים סקיל אחרי סקיל, וכשזה עובד ביחד זה מטורף. זה מה שמבדיל בין צרכני AI שלא מנצלים את זה לבין אנשים שכן: התפוקה אחרת לגמרי, ושיטת העבודה אחרת. זה ה-Next Level שאתם צריכים לשאוף אליו.

דוגמאות מהיומיום: מיילים, וואטסאפ וזימון פגישות ביומן

שחף: שאלו בצ׳אט על עוד דוגמאות. תראו — בסוף כל דבר שאני עושה עם ה-AI הוא סשן, הוא עבודה. באתי לעובד והסברתי לו איך אני מצפה שישלח מיילים: מה השפה הארגונית, איך חותמים את המייל, אם אני רוצה מיילים ארוכים או פסקאות קצרות. לכל דבר שאני עושה יש צורה שאני אוהב לעבוד בה, וזו הצורה שלי ברמה הארגונית. כל דבר שאתם עושים ביומיום אמור בסוף להתגלגל לסקיל.

אז: מיילים שאני כותב — סקיל. הודעות בוואטסאפ. אירועים ביומן: מישהו רוצה להיפגש איתי, ואני אומר לקלוד “תקבע אירוע ביומן”. הנה הסקיל הזה — schedule task. אני נותן לו את השם או את המייל, הוא קורא את השיחה שיש לי איתו בוואטסאפ, מחפש זמן פנוי בטווח שהגדרתי מראש — ראשון עד חמישי, בין 12:00 ל-18:00 — ומשבץ לבד את הזימון ביומן, וגם מזמין אותו. אני רק צריך להגיד מי האדם ולהפעיל את הסקיל. ואם יש קובץ שקשור לזה, הוא שם אותו בגוגל דרייב ושומר לי אותו בזימון, שיהיה בשליפה. זו שיטת עבודה שלי.

אתם יכולים לעשות סקיל ששולח הודעת וואטסאפ לספר שלכם בנוסח קבוע כשאתם רוצים להסתפר. זה יכול להיות כל דבר.

אזהרה: יותר מדי סקילים, והזיות של ה-AI

שחף: לפעמים יותר מדי סקילים יוצר בעיות — פשוט יש יותר מדי, ואז לא יודעים מה קורה ואפשר ללכת לאיבוד.

משתתף: כמו שיותר מדי עובדים בסוף עושה אבטלה סמויה.

שחף: בדיוק. בעולם של ה-AI קוראים לזה הזיות. אם אני בא ל-AI ולא הגדרתי ספציפית מה אני רוצה, ויצרתי סקיל שהוא לא מושלם — כנראה שגם התוצאות לא יהיו מושלמות.

מה יהיה במפגש הבא: משימות מתוזמנות

שחף: זה בעצם העניין של הסקילים. זה שונה מאוד ממה שרוב האנשים מכירים, אבל זה בהחלט ה-Next Level.

המפגש הבא יהיה על משימות מתוזמנות — איך מתזמנים משימות לקלוד, וביחד מפעילים סקילים. ולא רק “תפעיל סקיל”, אלא “תפעיל את הסקיל הזה בזמן הזה, בהתאם להקשר הזה”. יש לנו עוד דרך ארוכה ביחד.

שאלת סיום: מתי סקיל ומתי חיבור API?

משתתף: קודם כל תודה רבה לך ולרותם, אתם עושים פה משהו ענקי. רציתי לחדד: נתתי לך את הדוגמה של חיבור למערכת CRM שיושבת בענן, שאפשר להיכנס אליה דרך הכרום ולהעביר משם דאטה. האם נכון לעשות דברים כאלה דרך סקיל או דרך חיבור API?

שחף: אינטגרציות תמיד תעשה עם חיבור API. אם יש לך את היכולת — תמיד. אין אפילו אופציה לחשוב על “אולי”. אם יש API, תעשה API. זה הכי יציב והכי בטוח שיכול להיות.